לפי המנהג היהודי בר מצווה זה יום שבו ילד מקבל על עצמו את כל מצוות התורה, והן ייחשבו לו לזכות, והופך להיות "איש בוגר", מקבל עצמאות מהוריו ומתחיל דרך חדשה. קיים גם טקס מיוחד לזה - עלייה לתורה- שבו ילד מקבל את התורה, ומניח תפילין בפעם הראשונה.זה טקס מאוד חשוב ומרגש בחייו כל נער מתבגר.
כל הורה רוצה לעשות לילד שלו את היום המרגש הזה הכי מושקע והכי יפה. קיימים אין סוף אופציות לביצוע טקס עלייה לתורה. חלק עושים בבית כנסת ליד הבית, חלק מעדיפים בכותל המערבי וחלק מחפשים מקומות פחות סטנדרטים כמו מצדה בים המלח.
כאן רציתי לדבר על חסרונות בר מצווה בכותל המערבי מבית הכנסת לדוגמה. אין ספק שחומות של בית המקדש בבירה שלנו ירושלים זה מקום מאוד מיוחד ומאוד עוצמתי ביהודות. אך יחד עם זאת המקום כיום מסחרי. לצערינו המקום הפך להיות אולם אירועים אחד גדול.
כל יום שני וחמישי מעבירים טקסי בר מצווה. בכניסה תמיד עומדים קבוצות של נגנים, מתופפים, צלמים, מנחים, רבנים וכל שאר האומנים שממתינים להורים עם הילד שמגיע לו את כל העולם ביום הזה. אך פתאום מחקלים את החוויה עם עוד מלא מלא אנשים זרים. עצם העובדה שהכותל נהיה כל כך פופולרי - המחירים גם בהתאם. אבל בעיניי הבעיה היא לא במחירים המופרזים והגבוהים, הבעיה היא ביחס. ברצון להרגיש יום המיוחד ומצד שני הלחץ והתקהלות של יום חול מסביב. האם ידעתם שביום מתקיימים עשרות טקסים ביום? וכל זה בכמה שעות ספורות עד הצהריים. זה אומר שיש הרבה טקסים שנערכים בו-זמנית ופיזית - פשוט אין לאנשים מקום. מאוד צפוף שם. לכל משפחה יש שולחן שעומד צמוד לשולחן של משפחה אחרת.
בתור צלם אני שם לב לדברים הקטנים שאחרים יכולים לדלג עליהם. דרך העדשה רואים את הדברים אחרת. קיימת תחרות בין השולחנות, בין משפחות(רק לא ממש ברור למה?!). מרגישים מתח באוויר. הורים פחות מרוכזים בילד ובטקס ויותר מתעסקים באיך לעבור בין מקום למקום מסביב לשולחן. בנוסף לזה רוב הילדים בכלל לא שומעים את המנחה ומתפזרים עם עצמם. אימאהות ואחיות עומדות מעבר לגדר ואם יש לכם מזל השולחן יהיה צמוד לאותו גדר אם לא אין שום סיכוי שאמא תשמע את הילד שלה או את בעלה מברך.
אחד הפרמטרים נוספים זה מזג האוויר. הרי טקס נערך תחת כיפת השמיים. קיץ - חם, בחורף סיכוי לא קטן לגשם. כן, נכון שיש מטריות אבל זה רק מצד של הגברים וגם הן לא מכסות את כל המשפחה.
ויש עוד הרבה דברים לא נוחים לביצוע טקס עליה לתורה בכותל. ועוד לא דיברנו על חניה לאורחים, מרחקי הליכה לאנשים הזקנים בין האורחים ורעש חזק שמפריע להתרכז גם לחתן בר מצווה וגם למשפחה וגם להקלטה של סאונד בוידאו.
אני אישית רואה לנכון יותר לעלות לתורה בבית הכנסת. בדרך כלל אתם פוטרים את כל הבעיות של האירגון ובנוסף חוסכים הרבה מאוד כסף!
למה אני מעדיף לצלם אירוע עליה לתורה בבית הכנסת.
לי כצלם מה שחשוב בראש ובראשונה זה תנאי הצילום. כי תפקידי לתעד ואם אפשר להגיד לעצב זיכרונות שישארו איתכם לכל החיים. הקירות ברוב בתי כנסת עשויים מעץ, מקושתים ומושקעים בהתאם. עם חלונות גדולים מייצרים תאורה אחידה ומיוחדת לצילום אומנותי. ללא צלליות חדות כמו שזה קורה ברחבת הכותל כשהשמש מעל הראש וכולם מסונוורים.
אם אתם מזמינים צילום וידאו לטקס אז בבית הכנסת יש עוד בונוס - סאונד! לאחר כמה שנים, כשהזיכרון כבר ייחלש יהיה מרגש לשמוע את הברכות של האבא, או חתן בר מצווה קורה בתורה, ולא לשמוע ברקע קולות של אנשים אחרים משולחן צמוד או של תיירים. בבית כנסת לצלם יש הרבה יותר אפשרויות לצילום אומנותי, יותר זמן למצוא זווית נכונות ויותר מקום.
עוד דבר חשוב זה הכיבודים. בבית כנסת ניתן לשים שולחן קטן עם עוגיות ופינת קפה. מה שלא בר ביצוע בכותל כמובן. גם ניתן להזמין קייטרינג ולחסוך סכום לא קטן וגם זמן.
הטקס עצמו בעיני הוא הרבה יותר ארוך ועשיר בבית כנסת לעומת בכותל. הרי בכותל על הרבנים להעביר כמה שיותר טקסים בפרק זמן מאוד קצר.
בבית הכנסת נשים בדרך ככל מקבלות מקום הרבה יותר טוב מאשר בכותל. וזה חשוב מאוד לאמא לראות בבירור את הילד שלה מקבל ספר תורה ולא לעמוד על כיסא מתנדנד מעבר לגדר ולנחש האם זה בן שלה או ילד אחר הלך להוציא ספר מהארון הקודש.
ואם אתם לא גרים בירושלים אז גם צריך לדאוג להסעת אורחים ו/או לחפש חניה במקום שכמעט ואי אפשר למצוא. אלא אם כן אתם מוכנים לחנות בחניון של ממילא ואז לחצות את כל העיר העתיקה ברגל עם בקבוקי מים, סוכריות וכל השאר הדברים הלוך ואז חזור אחרי טקס ולשלם סכום לא מבוטל על חניה עבור כ 4 שעות.
בכל אופן, אם בחרתם בכל זאת לערוך טקס בר מצווה בכותל (כמובן זה מאוד יפה ומכובד מאוד!) אז תשאירו לי את כל הקשור לצילום! אני אקח את כל החסרונות ואהפוך אותם ליתרונות, כך שכאן אתם יכולים להיות רגועים!
שיהיה המון מזל טוב ובר מצווה שמח!