טקס זבד הבת

בריתה

WhatsApp או חייגו 054-2330001

טקס זבד הבת

בעקבות טקסי ברית המילה ישנה גם המסורת לקיים עבור התינוקת הנולדת טקס דומה הנקרא בשם טקס זבד הבת.

זהו טקס יהודי מסורתי בו עורכים סעודת מצווה וקוראים פסוקי הודיה מהמקרא, ברכות ופיוטים שונים, וכן הוא כולל מנהגים עדתיים שונים. פעמים רבות עורכים אותו בדיוק כמו טקס ברית המילה בסמוך ללידת התינוקת, כמובן שאין צורך במוהל או במישהו מיוחד שינהל את הטקס ואין מנהגים קבועים בטקס, וכן מכריזים גם על שמה הפרטי, או בוחרים לערוך את הטקס כמה חודשים אחרי לידת הבת או בהגיעה לגיל שנה.

פירוש שם המילה זבד הוא מתנה, והמילה מופיעה גם במקרא בספר בראשית, כאשר לאה מברכת ומודה לאלוהים לאחר לידת בתה דינה "זבדני אלוהים זבד טוב".

פירושים נוספים למילה זבד הם – חלק טוב, קיצור של זה בד- זהו ענף כמו עלי צמרת המעניקים צל. יש הקוראים לטקס בריתה כי הוא מקביל למושג ברית מילה או קוראים לטקס בשם שמחת הבת, אולם מצוות זבד הבת אינה חובה מקראית כמו מצוות ברית המילה ולאורך ההיסטוריה לא הייתה כמעט עדות לקיום טקס מיוחד עבור הולדת הבת, אך החל מתקופה קדומה החלו להתגבש טקסים לציון והודיה על הולדת הבת, טקסים שארגנו בעיקר הנשים והיולדות וערכו מעין כינוס נשים ומסיבה פרטית בביתן לאחר הלידה ללא האבות, רקדו סביב התינוקת, חילקו סוכריות ושאלו לשם הבת וכן הכריזו כמה פסוקים של הודיה לבורא עולם. הטקס גם אמור היה ליצור הגנה על התינוקת הרכה.

הכוונה הכללית הייתה לציין את השמחה בדיוק כפי שמציינים זאת גם לבנים ולא לקפח את הולדת הבנות אלא להזכירן גם. בהמשך עם השנים נוסף גם המנהג לקרוא בשם הבת ולציין את לידתה בשעת הקריאה בתורה בבית הכנסת, וכן ברכו את היולדת ואת האב וליוו אותם בפיוטים ובשירים. טקס זבד הבת בשם זה נערך לראשונה רק בשנים מאוחרות הרבה יותר בבית הכנסת או בבית היולדת בזמן משתנה לאחר הלידה ובנוכחות מכרים ובני משפחה. במהלך הטקס נאמרו ברכות, שירים ופיוטים העוסקים בהודיה ובבת ישראל, וזהו הטקס הבסיסי בגרסאות שונות הנהוג עד לימים אלו, ועד לחגיגות הגדולות יותר באולמות אירועים.


בנוסח הטקס ישנם גרסאות שונות הכוללות רק כמה פיוטים או פסוקים מרכזיים להם מוסיפים כל ברכה אחרת או דרשה וכיוצא באלו. האם מברכת את ברכת הגומל וכן נאמרים פסוקי שבח על הבת ממגילת שיר השירים, מברכים גם את האם ואת הבת, שתגדל להצלחה ולבריאות בדרכה ובחייה, כמו כן מציינים את השם שניתן לה.

ישנו גם כיום כבר נוסח המודפס גם בסידורים לגבי קיום טקס זבד הבת והברכות שנאמרות בו. בניגוד לטקס ברית המילה שאותו חייב לערוך מוהל או אפילו רופא בעל הסמכה לתפקיד המוהל, בטקס זבד הבת אין כאמור שום פעולה שיש לעשות ועל כן אין מישהו שנבחר לערוך את הטקס והוא פתוח וגמיש לכל תוכן שניתן להוסיף לו- אם זהו שיר, דרשה, ציטוט מהמקורות, ובאירועי הערב ניתן גם להכין מצגת וכיוצא באלו. המקובל הוא בטקס זבד הבת לערוך את החגיגה שלושה חודשים בדיוק לאחר הולדת הבית אולם כמובן אין לערוך את הטקס ביום הכיפורים או לחלל את השבת, וכן מקובל לברך הגומל וכן להכריז על שם התינוקת בימים בהן ישנה עליה לתורה בבית הכנסת – ימי שני וחמישי, ובכל מקרה לא מקובל לערוך את הטקס לא יאוחר מלאחר שנה מהולדת התינוקת. למרות שזבד הבת אינו טקס חובה כמו ברית המילה ביהדות, חשוב מאד להודות לקדוש ברוך הוא על כל דבר הקורה ליהודי בחיים ובוודאי כאשר מדובר בשמחה גדולה של הולדת ילד או ילדה. גם הרבנים הראשיים כתבו על מנהג זה ועודדו לקיים אותו, וציינו כי המקובל הוא ללכת ביום השישי מהלידה לביתה של היולדת ולהודות שם להשם בפסוקי הודיה גם אם לא ניתן להזמין את כל בני המשפחה לטקס, וכן לקיים סעודת מצווה, לשאת דברי תורה היא מצווה גדולה יותר וניתן לערוך זאת גם בבית הכנסת, כאשר השימוש המקובל הוא לציין כי זהו טקס זבד הבת ולא להשתמש בביטוי בריתה.